הואיל ומעצמות 'בנות הברית' העיקריות הסכימו ביניהן, וכדי לתת תוקף להוראות סעיף 22 באמנה של חבר-הלאומים, למסור לידי ממונה (המנדטורי), שייבחר על-ידי המעצמות הנ"ל, את השלטון על פלשתינה, שהייתה שייכת לפנים לאימפריה התורכית (העותמאנית), בגבולות שייקבעו על ידם;
הואיל ומעצמות 'בנות הברית' העיקריות הסכימו גם, שהממונה (המנדטורי) יהיה אחראי למתן תוקף להצהרה, שניתנה לראשונה ביום 2 בנובמבר 1917 [הצהרת בלפור] על ידי ממשלת הוד מלכותו, מלך בריטניה, ואושרה על ידי מעצמות הברית הנ"ל, לטובת יסוד בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, וזה הובן והוסכם באופן ברור שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות הבלתי יהודיות הקיימות בפלשתינה, או בזכויותיהם ובמעמדם הפוליטי מהם נהנים יהודים בכל ארץ אחרת;
הואיל ובכך ניתנה הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי לפלשתינה, [ולהנחת] יסודות עבור בנייה מחדש של הבית הלאומי שלהם בארץ הזו;
הואיל ומעצמות הברית העיקריות בחרו בהוד מלכותו מלך בריטניה כממונה [המנדטורי] על פלשתינה;
הואיל ותנאי המנדט בנוגע לארץ-ישראל נוסחו בסעיפים הבאים להלן והוגשו למועצה של חבר הלאומים;
הואיל והוד מלכותו, מלך בריטניה קיבל עליו את המנדט על פלשתינה והתחייב להוציאו לפועל בשם חבר הלאומים בהתאם לתנאים המפורשים להלן;
הואיל ובסעיף 22 שהוזכר קודם (פסקה 8), כפי שנאמר מידת הסמכות, הממשל או השליטה שיהיו בידי הממונה, לא סוכמה קודם לכן על דעת חברות הברית, ותהיה מוגדרת במפורש על-ידי המועצה של חבר הלאומים;
לפיכך באשרה את המנדט הזה, מגדירה המועצה את תנאיו כדלהלן:
סעיף 1
לממונה [מנדטורי] תהיינה סמכויות מלאות לגבי החקיקה והאדמיניסטרציה, מובטחות במגבלות התנאים שבמנדט הזה.
סעיף 2
המנדטורי יהיה אחראי ליצור בארץ תנאים פוליטיים, אדמיניסטרטיביים וכלכליים, אשר יבטיחו את הקמתו של הבית הלאומי היהודי, כמפורט במבוא, ואת התפתחותם של מוסדות שלטון עצמי, וכן את שמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי פלשתינה, ללא הבדל גזע ודת.
סעיף 3
הממונה [המנדטורי] יעודד, עד כמה שהתנאים יאפשרו זאת, שלטון עצמי מקומי.
סעיף 4
נציגות מתאימה של היהודים ("סוכנות יהודית") תוכר כמוסד צבורי, שתעודתה תהיה ליעץ לממשלת ארץ-ישראל ולפעול יחד אתה בענינים כלכליים חברתיים ואחרים, עד כמה שהללו נוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ולעניני הישוב היהודי בארץ, וכן לסייע ולקחת חלק בהתפתחות הארץ, תמיד תחת השגחתה של ממשלת המנדט. ההסתדרות הציונית, כל זמן שהיא לדעת בעל המנדט מסודרת ומיוסדת באופן מתאים, תחשב לנציגות כזו. היא תנקוט אמצעים, מתוך התיעצות עם ממשלת הוד מלכותו מלך בריטניה
הגדולה כדי להבטיח את השתתפותם של כל היהודים הרוצים לעזור בהקמת הבית הלאומי היהודי.
סעיף 5
הממשלה המנדטורית תהיה אחראית על כך, שלא ינתן בצמיתות או בחכירה חלק משטח ארץ ישראל לממשלת ארץ זרה איזו שתהיה, ולא תושם באיזה אופן שהוא תחת השגחתה של ממשלה זרה שכזו.
סעיף 6
ממשלת ארץ-ישראל, בהבטיחה מקיפוח את זכויותיהם ועמדתם של יתר חלקי הישוב תקל בתנאים נאותים על ההגירה העברית ותסייע, בשותפות עם הסוכנות היהודית, הנזכרת בסעיף 4, להתישבות צפופה של היהודים בארץ. לרבות קרקעות הממשלה ואדמות הפקר שאינן דרושות לצרכי הצבור.
סעיף 7
ממשלת ארץ ישראל תהיה אחראית על קביעת חוק ההתאזרחות. בחוק זה יבואו סעיפים המכוונים להקל על היהודים המתיישבים ישיבת קבע בארץ את רכישת האזרחות הארץ-ישראלית. המנהג המקובל בקיסרות העותומנית לשעבר, יבוטל בארץ ישראל. כל עוד הממשלות, שנתיניהן מהזכויות והחסינויות הנ"ל בראשון לאוגוסט 1914, לא תוותרנה למפרע על זכותן לחדשן, או כל עוד לא תסכמנה לבטלן לזמן מסוים, יתחדשו הזכויות והחסינויות הללו מיד אחרי גמר תוקף המנדט, בשלמותם או בשינויים - לפי הסכמת הממשלות המעונינות.
סעיף 9
הממשלה המנדטורית תהיה אחראית על כך, שהמשטר בארץ יערוב לזרים כמו לילידי הארץ, בטחון גמור לזכויותיהם. כמו כן תנתן ערבות גמורה לשמירת הזכויות האישיות של בני העמים השונים ועדותיהם, ועניניהם הדתיים. ביחוד יהיו ההשגחה על ההקדש והנהלתו מוצאות לפעול בהתאם לחוק הדתי ולתקנות ההקדשים.
סעיף 10
עד שיעשו הסכמים מיוחדים בנוגע להסגרת פושעים מארץ-ישראל, חלים חוזי ההסגרה הקיימים בין ממשלת המנדט ויתר ממשלות זרות גם על ארץ ישראל.
סעיף 11
ממשלת ארץ ישראל תאחז בכל האמצעים הדרושים כדי לשמור על האינטרסים של הצבור בקשר עם התפתחות הארץ ויהיה לה יפוי כח מלא, בגבולות ההתחייבויות הבין-לאומיות שקיבלה על עצמה ממשלת המנדט, לעשות לקנין הצבור או להעמיד תחת השגחתה את כל האוצרות הטבעיים שבארץ או המפעלים הצבוריים, השרותים והמוסדות שהוקמו או שיוקמו בה. ממשלת הארץ תנהיג שיטת רישום קרקעות המתאימה לצרכי הארץ, מתוך התחשבות, בין השאר, עם הרצוי לפיתוח ישוב צפוף ועיבוד אינטנסיבי של האדמה. הממשלה תוכל לבוא לידי הסכם עם הסוכנות היהודית הנזכרת בסעיף 4, שזו תקים מפעלים ציבוריים או תסדר בתנאים הגונים וצודקים שרותים ומוסדות ותפתח את האוצרות הטבעיים של הארץ, עד כמה שהענינים הללו אינם נעשים ישר בידי הממשלה. כל סידור שכזה צריך להבטיח, שהרווחים שיחולקו על ידי סוכנות זו, ישר או בעקיפין, לא יעלו על מכסת רבית נאותה של ההון, וכל יתר תוספת רווחים צריכה להיות מושקעת על ידה לטובת הארץ, כפי שיאושר על ידי הממשלה.
סעיף 12
ממשלת המנדט תקבל לידה את הפיקוח על יחסי-חוץ של ארץ ישראל ותהיה לה הרשות לאשר את הקונסולים הנשלחים מטעם ממשלות זרות. כן תהיה ממשלת המנדט זכאית לקחת בידה את ההגנה הדיפלומטית והקונסולרית של אזרחי ארץ ישראל הנמצאים מחוץ לגבולות ארצם.
סעיף 14
ממשלת המנדט תמנה ועדה מיוחדת במטרה לעיין, להגדיר ולקבוע בזכויות והתביעות בקשר עם המקומות הקדושים וזכויותיהן ותביעותיהן של העדות הדתיות השונות בארץ ישראל. שיטת המנוי, ההרכבה והתפקידים של ועדה אשר כזו תוגש לאשור מועצת חבר הלאומים, ובלי אשורה זה לא תמונה ועדה כזו ולא תיכנס למלוי תפקידה.
סעיף 15
ממשלת המנדט תשגיח על כך שלכולם יהיה מובטח חופש מצפון גמור ומלוי חפשי של כל צורות הפולחן, בגבולות הבטחון הציבורי והמוסר בלבד. שום הפליה מאיזה סוג שהוא לא תיעשה בין תושבי ארץ-ישראל על יסוד הגזע, הדת והלשון. שום איש לא יוצא מארץ ישראל על יסוד אמונתו הדתית בלבד. לא תשלל ולא תקופח הזכות של כל עדה להחזיק בתי ספר משלה לחנוך חבריה בשפתם, בתנאי שימלאו אחרי הדרישות החנוכיות מסוג כללי שהממשלה תוכל לקבוע.
סעיף 16
ממשלת המנדט היא אחראית למילוי ההשגחה על מוסדות הדת והצדקה של כל האמונות שבארץ ישראל, עד כמה שהיא דרושה להחזקת הסדר הציבורי והניהול הטוב.
בגבולות הפיקוח הזה שום צעדים לא יעשו בארץ ישראל כדי לאסור או להפריע את מפעליהם של המוסדות הללו, או להפלות בין שליחיהם מסיבת דתם או לאומיותם בלבד.
סעיף 17
ממשלת ארץ-ישראל רשאית לארגן על יסוד התנדבות את הכוחות הדרושים לשמירת השלום והסדר וכן להגנת הארץ, אבל בתנאי שיהיו תחת השגחת ממשלת המנדט, שאינה רשאית להשתמש בהם למטרות אחרות מאשר המפורשות לעיל, מלבד אם תבוא על כך הסכמת ממשלת הארץ. מחוץ למטרות הנ"ל, שום כח צבאי, ימי או אוירי לא יוקם ולא יתחזק על ידי ממשלת ארץ-ישראל.
שום דבר בסעיף זה לא צריך למנוע את ממשלת ארץ-ישראל לתת את חלקה להוצאות החזקת כחות הצבא של ממשלת המנדט בארץ-ישראל. ממשלת המנדט תהיה זכאית בכל זמן להשתמש בדרכים, במסלות ברזל ונמלי ארץ-ישראל לשם תנועת כוחותיה המזוינים והובלת נשק והספקה.
סעיף 18
ממשלת המנדט תשגיח על כך שלא תהיה הפליה בארץ-ישראל נגד נתיני איזה מדינה שהיא חברה בחבר הלאומים )לרבות חברות המתנהלות על פי חוקיהן( בהשואה עם מדינת ממשלת המנדט או עם איזו שהיא מדינת חוץ, בענינים הנוגעים להטלת מסים, מסחר או תחבורת מים, וכן הקמת מפעלי תעשיה או מלוי מקצועות או סחר-ים או שרות אוירונים אזרחי, וכן לא תהיה שום הפליה בארץ-ישראל נגד סחורות שמוצאן או מטרתן מהמדינות או למדינות הללו והיה להם חופש התחבורה הגמור בתנאים הוגנים דרך שטח המנדט.
בהתאם לאמור לעיל ולשאר תנאי הזה יכולה ממשלת א"י בעצת ממשלת המנדט להטיל מסים ותשלומי מכס הדרושים לפי שיקול דעתה, ולאחוז בצעדים הנראים לה לטובים ביותר לקדמת אוצרותיה הטבעיים של הארץ ושמירת האינטרסים של האוכלוסים. ממשלת הארץ יכולה לפי עצת ממשלת המנדט גם לכרות הסכמי מכס מיוחדים עם איזו מדינה שהיא שהיתה בשנת 1914 נכללת כולה בתורכיה האסיאתית או בערב.
סעיף 22
אנגלית, ערבית ועברית תהיינה הלשונות הרשמיות של א"י. כל מודעה או כתובת ערבית או בולי דואר או מטבעות בא"י צריכה להיות גם בעברית, וכל מודעה או כתובת בעברית צריכה להיות גם בערבית.
סעיף 23
ממשלת ארץ-ישראל תכיר בחגיה של כל עדה ועדה בארץ-ישראל בתור מועדים חוקיים לימי מנוחה של חברי העדות הללו.
סעיף 28
במקרה שיגמר תוקף המנדט הנמסר בזה לממשלת המנדט, על מועצת חבר הלאומים לעשות את כל הסידורים שיוכלו להיות דרושים לשמירת הזכויות המובטחות בסעיפים 14,13, בערבות חבר הלאומים לתמיד, ומועצת חבר הלאומים תשתמש בהשפעתה כדי להבטיח שממשלת א"י תשמור על כל ההתחייבויות הכספיות בשלמות בערבות חבר הלאומים שנעשו רחוק ע"י הנהלת א"י במשך זמן תקפו של המנדט, לרבות זכויותיהם של פקידי הממשלה לפנסיות או להטבות.
מתוך קובץ מסמכים בתולדות המדינה 1897-1979, ירושלים תשמ"א, ערכה נורית גבזה ברוורמן, הוצ' משרד הבטחון, ע"מ 23-28
הואיל ומעצמות 'בנות הברית' העיקריות הסכימו גם, שהממונה (המנדטורי) יהיה אחראי למתן תוקף להצהרה, שניתנה לראשונה ביום 2 בנובמבר 1917 [הצהרת בלפור] על ידי ממשלת הוד מלכותו, מלך בריטניה, ואושרה על ידי מעצמות הברית הנ"ל, לטובת יסוד בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, וזה הובן והוסכם באופן ברור שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות הבלתי יהודיות הקיימות בפלשתינה, או בזכויותיהם ובמעמדם הפוליטי מהם נהנים יהודים בכל ארץ אחרת;
הואיל ובכך ניתנה הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי לפלשתינה, [ולהנחת] יסודות עבור בנייה מחדש של הבית הלאומי שלהם בארץ הזו;
הואיל ומעצמות הברית העיקריות בחרו בהוד מלכותו מלך בריטניה כממונה [המנדטורי] על פלשתינה;
הואיל ותנאי המנדט בנוגע לארץ-ישראל נוסחו בסעיפים הבאים להלן והוגשו למועצה של חבר הלאומים;
הואיל והוד מלכותו, מלך בריטניה קיבל עליו את המנדט על פלשתינה והתחייב להוציאו לפועל בשם חבר הלאומים בהתאם לתנאים המפורשים להלן;
הואיל ובסעיף 22 שהוזכר קודם (פסקה 8), כפי שנאמר מידת הסמכות, הממשל או השליטה שיהיו בידי הממונה, לא סוכמה קודם לכן על דעת חברות הברית, ותהיה מוגדרת במפורש על-ידי המועצה של חבר הלאומים;
לפיכך באשרה את המנדט הזה, מגדירה המועצה את תנאיו כדלהלן:
סעיף 1
לממונה [מנדטורי] תהיינה סמכויות מלאות לגבי החקיקה והאדמיניסטרציה, מובטחות במגבלות התנאים שבמנדט הזה.
סעיף 2
המנדטורי יהיה אחראי ליצור בארץ תנאים פוליטיים, אדמיניסטרטיביים וכלכליים, אשר יבטיחו את הקמתו של הבית הלאומי היהודי, כמפורט במבוא, ואת התפתחותם של מוסדות שלטון עצמי, וכן את שמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי פלשתינה, ללא הבדל גזע ודת.
סעיף 3
הממונה [המנדטורי] יעודד, עד כמה שהתנאים יאפשרו זאת, שלטון עצמי מקומי.
סעיף 4
נציגות מתאימה של היהודים ("סוכנות יהודית") תוכר כמוסד צבורי, שתעודתה תהיה ליעץ לממשלת ארץ-ישראל ולפעול יחד אתה בענינים כלכליים חברתיים ואחרים, עד כמה שהללו נוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ולעניני הישוב היהודי בארץ, וכן לסייע ולקחת חלק בהתפתחות הארץ, תמיד תחת השגחתה של ממשלת המנדט. ההסתדרות הציונית, כל זמן שהיא לדעת בעל המנדט מסודרת ומיוסדת באופן מתאים, תחשב לנציגות כזו. היא תנקוט אמצעים, מתוך התיעצות עם ממשלת הוד מלכותו מלך בריטניה
הגדולה כדי להבטיח את השתתפותם של כל היהודים הרוצים לעזור בהקמת הבית הלאומי היהודי.
סעיף 5
הממשלה המנדטורית תהיה אחראית על כך, שלא ינתן בצמיתות או בחכירה חלק משטח ארץ ישראל לממשלת ארץ זרה איזו שתהיה, ולא תושם באיזה אופן שהוא תחת השגחתה של ממשלה זרה שכזו.
סעיף 6
ממשלת ארץ-ישראל, בהבטיחה מקיפוח את זכויותיהם ועמדתם של יתר חלקי הישוב תקל בתנאים נאותים על ההגירה העברית ותסייע, בשותפות עם הסוכנות היהודית, הנזכרת בסעיף 4, להתישבות צפופה של היהודים בארץ. לרבות קרקעות הממשלה ואדמות הפקר שאינן דרושות לצרכי הצבור.
סעיף 7
ממשלת ארץ ישראל תהיה אחראית על קביעת חוק ההתאזרחות. בחוק זה יבואו סעיפים המכוונים להקל על היהודים המתיישבים ישיבת קבע בארץ את רכישת האזרחות הארץ-ישראלית. המנהג המקובל בקיסרות העותומנית לשעבר, יבוטל בארץ ישראל. כל עוד הממשלות, שנתיניהן מהזכויות והחסינויות הנ"ל בראשון לאוגוסט 1914, לא תוותרנה למפרע על זכותן לחדשן, או כל עוד לא תסכמנה לבטלן לזמן מסוים, יתחדשו הזכויות והחסינויות הללו מיד אחרי גמר תוקף המנדט, בשלמותם או בשינויים - לפי הסכמת הממשלות המעונינות.
סעיף 9
הממשלה המנדטורית תהיה אחראית על כך, שהמשטר בארץ יערוב לזרים כמו לילידי הארץ, בטחון גמור לזכויותיהם. כמו כן תנתן ערבות גמורה לשמירת הזכויות האישיות של בני העמים השונים ועדותיהם, ועניניהם הדתיים. ביחוד יהיו ההשגחה על ההקדש והנהלתו מוצאות לפעול בהתאם לחוק הדתי ולתקנות ההקדשים.
סעיף 10
עד שיעשו הסכמים מיוחדים בנוגע להסגרת פושעים מארץ-ישראל, חלים חוזי ההסגרה הקיימים בין ממשלת המנדט ויתר ממשלות זרות גם על ארץ ישראל.
סעיף 11
ממשלת ארץ ישראל תאחז בכל האמצעים הדרושים כדי לשמור על האינטרסים של הצבור בקשר עם התפתחות הארץ ויהיה לה יפוי כח מלא, בגבולות ההתחייבויות הבין-לאומיות שקיבלה על עצמה ממשלת המנדט, לעשות לקנין הצבור או להעמיד תחת השגחתה את כל האוצרות הטבעיים שבארץ או המפעלים הצבוריים, השרותים והמוסדות שהוקמו או שיוקמו בה. ממשלת הארץ תנהיג שיטת רישום קרקעות המתאימה לצרכי הארץ, מתוך התחשבות, בין השאר, עם הרצוי לפיתוח ישוב צפוף ועיבוד אינטנסיבי של האדמה. הממשלה תוכל לבוא לידי הסכם עם הסוכנות היהודית הנזכרת בסעיף 4, שזו תקים מפעלים ציבוריים או תסדר בתנאים הגונים וצודקים שרותים ומוסדות ותפתח את האוצרות הטבעיים של הארץ, עד כמה שהענינים הללו אינם נעשים ישר בידי הממשלה. כל סידור שכזה צריך להבטיח, שהרווחים שיחולקו על ידי סוכנות זו, ישר או בעקיפין, לא יעלו על מכסת רבית נאותה של ההון, וכל יתר תוספת רווחים צריכה להיות מושקעת על ידה לטובת הארץ, כפי שיאושר על ידי הממשלה.
סעיף 12
ממשלת המנדט תקבל לידה את הפיקוח על יחסי-חוץ של ארץ ישראל ותהיה לה הרשות לאשר את הקונסולים הנשלחים מטעם ממשלות זרות. כן תהיה ממשלת המנדט זכאית לקחת בידה את ההגנה הדיפלומטית והקונסולרית של אזרחי ארץ ישראל הנמצאים מחוץ לגבולות ארצם.
סעיף 14
ממשלת המנדט תמנה ועדה מיוחדת במטרה לעיין, להגדיר ולקבוע בזכויות והתביעות בקשר עם המקומות הקדושים וזכויותיהן ותביעותיהן של העדות הדתיות השונות בארץ ישראל. שיטת המנוי, ההרכבה והתפקידים של ועדה אשר כזו תוגש לאשור מועצת חבר הלאומים, ובלי אשורה זה לא תמונה ועדה כזו ולא תיכנס למלוי תפקידה.
סעיף 15
ממשלת המנדט תשגיח על כך שלכולם יהיה מובטח חופש מצפון גמור ומלוי חפשי של כל צורות הפולחן, בגבולות הבטחון הציבורי והמוסר בלבד. שום הפליה מאיזה סוג שהוא לא תיעשה בין תושבי ארץ-ישראל על יסוד הגזע, הדת והלשון. שום איש לא יוצא מארץ ישראל על יסוד אמונתו הדתית בלבד. לא תשלל ולא תקופח הזכות של כל עדה להחזיק בתי ספר משלה לחנוך חבריה בשפתם, בתנאי שימלאו אחרי הדרישות החנוכיות מסוג כללי שהממשלה תוכל לקבוע.
סעיף 16
ממשלת המנדט היא אחראית למילוי ההשגחה על מוסדות הדת והצדקה של כל האמונות שבארץ ישראל, עד כמה שהיא דרושה להחזקת הסדר הציבורי והניהול הטוב.
בגבולות הפיקוח הזה שום צעדים לא יעשו בארץ ישראל כדי לאסור או להפריע את מפעליהם של המוסדות הללו, או להפלות בין שליחיהם מסיבת דתם או לאומיותם בלבד.
סעיף 17
ממשלת ארץ-ישראל רשאית לארגן על יסוד התנדבות את הכוחות הדרושים לשמירת השלום והסדר וכן להגנת הארץ, אבל בתנאי שיהיו תחת השגחת ממשלת המנדט, שאינה רשאית להשתמש בהם למטרות אחרות מאשר המפורשות לעיל, מלבד אם תבוא על כך הסכמת ממשלת הארץ. מחוץ למטרות הנ"ל, שום כח צבאי, ימי או אוירי לא יוקם ולא יתחזק על ידי ממשלת ארץ-ישראל.
שום דבר בסעיף זה לא צריך למנוע את ממשלת ארץ-ישראל לתת את חלקה להוצאות החזקת כחות הצבא של ממשלת המנדט בארץ-ישראל. ממשלת המנדט תהיה זכאית בכל זמן להשתמש בדרכים, במסלות ברזל ונמלי ארץ-ישראל לשם תנועת כוחותיה המזוינים והובלת נשק והספקה.
סעיף 18
ממשלת המנדט תשגיח על כך שלא תהיה הפליה בארץ-ישראל נגד נתיני איזה מדינה שהיא חברה בחבר הלאומים )לרבות חברות המתנהלות על פי חוקיהן( בהשואה עם מדינת ממשלת המנדט או עם איזו שהיא מדינת חוץ, בענינים הנוגעים להטלת מסים, מסחר או תחבורת מים, וכן הקמת מפעלי תעשיה או מלוי מקצועות או סחר-ים או שרות אוירונים אזרחי, וכן לא תהיה שום הפליה בארץ-ישראל נגד סחורות שמוצאן או מטרתן מהמדינות או למדינות הללו והיה להם חופש התחבורה הגמור בתנאים הוגנים דרך שטח המנדט.
בהתאם לאמור לעיל ולשאר תנאי הזה יכולה ממשלת א"י בעצת ממשלת המנדט להטיל מסים ותשלומי מכס הדרושים לפי שיקול דעתה, ולאחוז בצעדים הנראים לה לטובים ביותר לקדמת אוצרותיה הטבעיים של הארץ ושמירת האינטרסים של האוכלוסים. ממשלת הארץ יכולה לפי עצת ממשלת המנדט גם לכרות הסכמי מכס מיוחדים עם איזו מדינה שהיא שהיתה בשנת 1914 נכללת כולה בתורכיה האסיאתית או בערב.
סעיף 22
אנגלית, ערבית ועברית תהיינה הלשונות הרשמיות של א"י. כל מודעה או כתובת ערבית או בולי דואר או מטבעות בא"י צריכה להיות גם בעברית, וכל מודעה או כתובת בעברית צריכה להיות גם בערבית.
סעיף 23
ממשלת ארץ-ישראל תכיר בחגיה של כל עדה ועדה בארץ-ישראל בתור מועדים חוקיים לימי מנוחה של חברי העדות הללו.
סעיף 28
במקרה שיגמר תוקף המנדט הנמסר בזה לממשלת המנדט, על מועצת חבר הלאומים לעשות את כל הסידורים שיוכלו להיות דרושים לשמירת הזכויות המובטחות בסעיפים 14,13, בערבות חבר הלאומים לתמיד, ומועצת חבר הלאומים תשתמש בהשפעתה כדי להבטיח שממשלת א"י תשמור על כל ההתחייבויות הכספיות בשלמות בערבות חבר הלאומים שנעשו רחוק ע"י הנהלת א"י במשך זמן תקפו של המנדט, לרבות זכויותיהם של פקידי הממשלה לפנסיות או להטבות.
מתוך קובץ מסמכים בתולדות המדינה 1897-1979, ירושלים תשמ"א, ערכה נורית גבזה ברוורמן, הוצ' משרד הבטחון, ע"מ 23-28
נוסח כתב המנדט המקורי, MANDATE FOR PALESTINE, באתר של האו"ם: unispal.un.org
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה