דעת המיעוט של השופט אשר גרוניס בנושא ביטול חוק טל

החלטת בג"ץ 6298/07, השופט א' גרוניס:
  1. שוב ניצבת בפנינו הסוגייה בדבר אי גיוסם של בני ישיבות חרדיות לצבא ההגנה לישראל. דעתי היא, בניגוד לדעת חבריי, כי עדיף היה לו לבית המשפט שלא להידרש כלל לסוגייה ולהותירה במרחב הציבורי, מחוץ לתחומו של בית המשפט. בחוות דעתי שניתנה לפני כשש שנים בבג"ץ 6427/02 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' הכנסת (לא פורסם, 11.5.06), הסברתי את עמדתי, כי אין צידוק להפעיל בקורת שיפוטית במקרה זה לגבי חוק של הכנסת. זאת, משום שהחוק הרלוונטי – חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 – הינו חוק בו הרוב העניק זכות יתר למיעוט. כפי שכתבתי, "כאשר הרוב פועל בדרכים דמוקרטיות ומקבל חוק הנותן עדיפות למיעוט, אין מקום שבית המשפט יהפוך לפטרונו של הרוב" (פיסקה 1 לחוות דעתי בבג"ץ 6427/02 הנ"ל).
  2. על פי התוצאה של עמדת הרוב בהליך דנא (הנשיאה ד' ביניש, השופטת מ' נאור, השופט א רובינשטיין, השופטת א' חיות, השופט ח' מלצר והשופט נ' הנדל), יעמוד החוק בתוקף עד ליומו האחרון - 1.8.12 - ולא ניתן יהיה להאריכו שוב. עקב הכרעה זו פתוחות בפני הכנסת שתי אפשרויות: האחת, אי קבלה של חוק אחר תחת החוק שיפקע; השנייה, קבלתו של חוק חדש שינסה לענות בצורה טובה יותר לבעיות ולפגמים עליהם מצביעים שופטי הרוב.

    אם תאומץ האפשרות הראשונה, היינו הכנסת לא תחוקק חוק חדש בנושא,  המשמעות התיאורטית תהא שהצעירים החרדים, שאינם מתגייסים כיום לצבא, יהיו חייבים להתגייס, כבני הרוב. דומני שמעטים במדינה (ואולי אף זו הגזמה) סבורים שאכן צפוי גיוס המוני של בני ישיבות חרדיות לצה"ל. אם אכן לא יתקבל חוק חדש ותוגש עתירה חדשה בה תידרש הממשלה, כולל שר הביטחון, לכפות גיוס, האם פסק דין שיקבל את העתירה יביא את הגיוס המיוחל?! דומה שהתשובה מתבקשת מאליה.

    האפשרות האחרת, ונראה שזו ריאלית יותר מן הקודמת, היא שבעקבות פסק הדין תקבל הכנסת חוק חדש שינסה לתקן, במידה כלשהי, את הפגמים שבחוק הנוכחי. ניתן להעריך כבר עתה שחוק כזה לא יספק את הדרישות של חלקים מן הרוב (המורכב מחילוניים, מסורתיים ודתיים המתגייסים לצבא). על כן, אין ספק שתוגש בעתיד עתירה נוספת בה תבואנה השגות לגבי החוק החדש. ההתעסקות החוזרת ונשנית של בית משפט זה בנושא של גיוס חרדים, בלא שמושגת התקדמות ממשית כתוצאה ממעורבות שיפוטית, בוודאי שאינה תורמת למעמדו של בית המשפט. זאת ועוד, זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוסם של חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה. שינויים חברתיים וכלכליים עשויים להביא לתוצאה המקווה. היכולת של בית המשפט להשפיע במקרה דוגמת זה שבפנינו הינה מועטה.
  3. לסיכום, אין הצדקה להתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק במקרה זה. זאת, משום שבמקרה דנא עסקינן בהחלטה של הרוב במדינה (על פי הייצוג בכנסת) לקבל חוק הנותן זכות יתר - שלא להתגייס לצבא - למיעוט. כאשר מדובר בזכות כאמור, שאינה כרוכה בפגיעה במנגנונים הדמוקרטיים, בפגיעה ביחידים ככאלה או בפגיעה בקבוצת מיעוט, אין צידוק להפעיל בקורת שיפוטית. מה גם שהתרומה של בית המשפט לשינוי בהתנהלות החברתית של מגזר שלם בחברה הישראלית מצומצמת ביותר, ואינה מצדיקה את מעורבותו של בית המשפט בנושא.
  4. אילו נשמעה דעתי היינו דוחים את העתירות.

אין תגובות: