תוכנית השלבים - החלטת הכינוס ה 12 של המועצה הלאומית הפלשתינית (המל"פ)

"תוכנית השלבים", היא הכינוי שניתן לסיכום ההחלטות שהתקבלו בשנת 1974 (9 ביוני), בכינוס ה 12 של המועצה הלאומית הפלסטינית. הכינוס נערך בקהיר, עם סיום מלחמת יום הכיפור, התבוסה השלישית של מדינות ערב במלחמה מול ישראל. ואכן בהקדמה למסמך מצויין שהן התקבלו "לאור בחינתן של הנסיבות הפוליטיות החדשות שהתהוו בתקופה שבין הכינוס הקודם [שנערך שנה קודם] לנוכחי".

ואלה הם עיקרי התוכנית:

ארגון השחרור [אש"ף] ישתמש בכול האמצעים, ובראש וראשונה המאבק המזוין, לשחרר את הטריטוריה הפלסטינית ולכונן את הרשות הלאומית הלוחמת העצמאית למען בני עמנו בכול חלק של שטח פלסטיני שישוחרר. (סעיף 2)

ארגון השחרור יאבק נגד כול הצעה לישות פלסטינית שמחירה יהיה הכרה, שלום, גבולות בטוחים, הסתלקות מזכויות לאומיות ושלילת זכות השיבה של בני עמנו והזכות להגדרה עצמית על אדמת מולדתם. (סעיף 3)

כול צעד שיינקט לקראת שחרור הוא צעד לקראת מימוש האסטרטגיה של ארגון השחרור לכינון מדינה פלסטינית דמוקרטית (סעיף 4).

לאחר כינונה, הרשות הלאומית הפלסטינית תשאף להשיג איחוד של עמי הסכסוך, במטרה להשלים את שחרור כול הטריטוריה הפלסטינית (סעיף 8).

לאור התוכנית הזאת, מנהיגות המהפכה תקבע את הטקטיקה שתשרת את היעדים האלה ותאפשר את מימושם. (סעיף 10)

כדאי לשים לב לסעיף 5, באותם ימים לא הסתירו את התפיסה של ממלכת ירדן כחלק של פלשתין ההסטורית: "כדי לכונן חזית לאומית ירדנית־פלסטינית שמטרתה תהיה לכונן ישות דמוקרטית ירדנית בעלת זיקה חזקה לישות הפלסטינית".

הנוסח המלא של ההחלטה:

על בסיס האמנה הלאומית הפלסטינית והתוכנית הפוליטית שהותוותה בכינוס ה 11, שנערך ב 6 – 12 בינואר 1973; ומתוך האמונה שאין זה בגדר האפשר שיתכונן שלום צודק ובר־קיימא באזור עד אשר יחזירו לעצמם בני עמנו הפלסטינים את כול זכויותיהם הלאומיות, ובראש וראשונה, את זכות השיבה ואת זכות ההגדרה העצמית על כול האדמה של מולדתם, ולאור בחינתן של הנסיבות הפוליטיות החדשות שהתהוו בתקופה שבין הכינוס הקודם לנוכחי, מוחלט להלן:
  1. לאשר מחדש את גישתו הקודמת של הארגון לשחרור פלסטין להחלטה 242, המוחקת את זכותם הלאומית של בני עמנו ומטפלת בסוגיה של עמנו כבעיית פליטים. לפיכך מסרבת המועצה להתייחס להחלטה הזאת באופן כלשהו, ערבי או בין־לאומי, כולל אמנת ז'נבה.

  2. ארגון השחרור ישתמש בכול האמצעים, ובראש וראשונה המאבק המזוין, לשחרר את הטריטוריה הפלסטינית ולכונן את הרשות הלאומית הלוחמת העצמאית למען בני עמנו בכול חלק של שטח פלסטיני שישוחרר. הדבר הזה יתבע תמורות נוספות במאזן הכוחות לטובת בני עמנו ומאבקם.

  3. ארגון השחרור יאבק נגד כול הצעה לישות פלסטינית שמחירה יהיה הכרה, שלום, גבולות בטוחים, הסתלקות מזכויות לאומיות ושלילת זכות השיבה של בני עמנו והזכות להגדרה עצמית על אדמת מולדתם.

  4. כול צעד שיינקט לקראת שחרור הוא צעד לקראת מימוש האסטרטגיה של ארגון השחרור לכינון מדינה פלסטינית דמוקרטית כפי שפורט בהחלטות שהתקבלו בכינוסים קודמים של המועצה הלאומית הפלסטינית.

  5. מאבק ביחד עם הכוחות הלאומיים הירדניים כדי לכונן חזית לאומית ירדנית־ פלסטינית שמטרתה תהיה לכונן ישות דמוקרטית ירדנית בעלת זיקה חזקה לישות הפלסטינית המתהווה באמצעות המאבק.

  6. ארגון השחרור ייאבק לכונן איחוד לוחמני בין שני העמים ובין כול הכוחות של תנועת השחרור הערבית המסכימים לתוכנית הזאת.

  7. לאור התוכנית הזאת, ארגון השחרור ייאבק לחיזוק האיחוד הלאומי כדי להעלות אותו לרמה שבה יוכל לבצע את חובותיו הלאומיות ואת מטלותיו.

  8. לאחר כינונה, הרשות הלאומית הפלסטינית תשאף להשיג איחוד של עמי הסכסוך, במטרה להשלים את שחרור כול הטריטוריה הפלסטינית, כצעד בדרך אל איחוד ערבי מקיף.

  9. ארגון השחרור ישאף לחזק את הסולידריות שלו עם המדינות הסוציאליסטיות, ועם כוחות שחרור וקדמה ברחבי העולם, במטרה לסכל את כול תוכניות הציונות, הריאקציה והאימפריאליזם.

  10. לאור התוכנית הזאת, מנהיגות המהפכה תקבע את הטקטיקה שתשרת את היעדים האלה ותאפשר את מימושם. הוועד הפועל של ארגון השחרור הפלסטיני יעשה כול מאמץ ליישם את התוכנית הזאת, ואם יתהווה מצב המשפיע על גורלו של העם הפלסטיני ועתידו, העצרת הלאומית תשוב ותתכנס בכינוס שלא מן המניין.
המסמך באנגלית domino.un.org

אין תגובות: