האמנה הפלסטינית המתוקנת משנת 1968 (התיקון האחרון והקובע)

שם האמנה:
אמנה זו תיקרא "האמנה הלאומית הפלסטינית" (אלמת'אק אלווטני אלפלסטיני).

סעיף 1
פלסטין היא מולדת העם הערבי הפלסטיני והיא חלק אינטגראלי (בלתי נפרד) מהמולדת הערבית הגדולה, והעם הפלסטיני הוא חלק מן האומה הערבית.

סעיף 2
פלסטין בגבולותיה כפי שהיו בתקופת המנדט הבריטי היא יחידה טריטוריאלית אינטגרלית.

סעיף 3
העם הערבי הפלסטיני הוא בעל הזכות החוקית במולדתו והוא יגדיר עצמו אחר שיסתיים שחרור מולדתו בהתאם לרצונו ואך ורק לרצונו ובחירתו.

סעיף 4
האישיות הפלסטינית היא תכונה שורשית מתמידה שאינה פגה, והיא עוברת מן האבות אל הבנים; הכיבוש הציוני ופיזור העם הערבי הפלסטיני כתוצאה מהשואות שבאו עליו אינם פוגמים באישיותו ובשייכותו הפלסטינית ואינם שוללים אותו.

סעיף 5
הפלסטינים הם האזרחים הערבים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד שנת 1947, אחת היא אם הוצאו ממנה או נשארו בה. כל מי שנולד לאב ערבי פלסטיני אחרי תאריך זה בתוך פלסטין או מחוצה לה הוא פלסטיני.

סעיף 6
היהודים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד תחילת הפלישה הציונית לתוכה ייחשבו לפלסטינים.

סעיף 7
השייכות הפלסטינית והקשר לפלסטין, החמרי, הרוחני וההיסטורי, הם עובדות קבועות. חינוך הפרט הפלסטיני חינוך ערבי-מהפכני ונקיטה בכל האמצעים ליצירת תודעה לאומית אצל הפלסטיני, השכלתו כדי שיכיר את מולדתו הכרה עמוקה - רוחנית וחמרית, והכשרתו למאבק המזוין ולהקרבת רכושו וחייו למען החזרת מולדתו עד לשחרורה - הם חובה לאומית.

סעיף 8
השלב (הנוכחי) אשר העם הערבי והפלסטיני חי אותו, הוא שלב המאבק הלאומי (וטני) לשחרור פלסטין, משום כך, הסתירות בין הכוחות הלאומיים הפלסטינים הם מסוג הסתירות המשניות אשר יש צורך לעצור בעדן למען הסתירה היסודית שבין הציונות והאימפריאליזם מצד אחד, לעם הערבי הפלסטיני מן הצד השני. על יסוד זה מהווים ההמונים הפלסטינים בארץ הכבושה או בגולה (אלמהג'ר) ארגונים כפרטים, חזית לאומית אחת הפועלת להחזרת פלסטין ולשחרורה במאבק המזויין.

סעיף 9
המאבק המזוין הוא הדרך היחידה לשחרור פלסטין והוא, לכן, הוא אסטרטגיה ולא טקטיקה. העם הפלסטיני מאשר את החלטתו הנחושה, המוחלטת והעומדת - להמשיך במאבק המזוין ולהתקדם לקראת המהפכה העממית המזוינת לשחרור-מולדתו, ולחזור אליה, לשמור על זכותו לחיות בה חיים טבעיים, ועל קיום זכותו להגדרה עצמית, ולריבונות עליה.

סעיף 10
הפעולה הפידאינית מהווה את הגרעין של מלחמת השחרור העממית-הפלסטינית והדבר יחייב את הסלמתה, את הרחבתה, את ההגנה עליה ואת גיוס כל היכולת הפלסטינית במסת-אדם ובמדע, את ארגנם ואת שיתופם במהפכה הפלסטינית המזוינת, ואת מימוש המיזוג המאבקי-הלאומי (וטני) בין הקבוצות השונות של העם הערבי הפלסטיני לבין ההמון הערבי (בארצות ערב) כדי לערוב להתמדת המהפכה, להתרחבותה ולנצחונה.

סעיף 11
לפלסטינים תהינה שלוש סיסמאות: האיחוד הלאומי (וטניה), הגיוס הלאומי (קומיה) והשחרור.

סעיף 12
העם הערבי הפלסטיני מאמין באיחוד הערבי, והוא מאמין כי כדי למלא את תפקידו במימושו, עליו, בשלב זה של מאבקו הלאומי, לשמור על אישיותו הפלסטינית ועל המרכיבים אותה, להגביר את המודעות לגבי מציאותה ולדחות את כל התכניות העלולות להטמיעה או להחלישה.

סעיף 13
האיחוד הערבי ושחרור פלסטין הם שתי מטרות המשלימות זו את זו אשר האחת מהן מכינה את הדרך למימוש השניה. שכן האיחוד הערבי מוביל לשחרור פלסטין, ושחרור פלסטין מוביל לאיחוד. הפעולה לקראת שתי מטרות אלה הולכת יד ביד. 

סעיף 14
גורל האומה הערבית, יתירה מזו, עצם הקיום הערבי תלוי בגורל הבעיה הפלסטינית ומקשר זה נובע המאמץ של האומה הערבית ועמלה לשחרור פלסטין. העם הפלסטיני ישא בתפקידו החלוצי למימוש מטרה לאומית (קומי) קדושה זו.

סעיף 15
שחרור פלסטין מבחינה ערבית הוא חובה לאומית (קומי) כדי להדוף מהמולדת הערבית הגדולה את הפלישה הציונית והאימפריאליסטית ולטהר את פלסטין מהקיום הציוני. האחריות השלמה לכך נופלת על האומה הערבית, עמים וממשלות כאחד, ובראשם העם הערבי הפלסטיני.
לשם כך, על האומה הערבית לגייס את כל יכולתה, הצבאית, האנושית, החומרית והרוחנית, כדי להשתתף השתתפות פעילה עם העם הערבי הפלסטיני בשחרור פלסטין, ובמיוחד עליה, בשלב הקיים כיום של המהפכה הפלסטינית המזוינת, לתת בלי חסוך ולהגיש לעם הערבי הפלסטיני כל עזרה וכל תמיכה חומרית ואנושית, ולהעמיד לרשותו את כל האמצעים והאפשרויות אשר תאפשרנה לו להתמיד במילוי תפקידו החלוצי ולהמשיך במהפכתו המזוינת עד לשחרור מולדתו.

סעיף 16
מבחינה רוחנית, שחרור פלסטין יעניק לארץ הקדושה אווירת שלווה ונחת שבצילה יישמרו כל המקומות הקדושים, ויבטיח את חופש הפולחן והביקור לכולם בלי הבחנה או הפליה של גזע, צבע, לשון או דת. משום כך מייחלים הפלסטינים לסיוע כל הכוחות הרוחניים בעולם. 

סעיף 17
מבחינה אנושית יחזיר שחרור פלסטין לאדם הפלסטיני את כבודו, תפארתו וחירותו. אי-לכך מצפה העם הערבי הפלסטיני, לתמיכת המאמינים בעולם, בכבוד האדם ובחירותו.

סעיף 18
שחרור פלסטין מבחינה בינלאומית הוא פעולה הגנתית המתחייבת מצרכי ההגנה העצמית. לכן, העם הערבי הפלסטיני החפץ לקיים יחסי ידידות עם כל העמים, מצפה לתמיכתן של המדינות שוחרות החירות, הצדק והשלום, בהחזרת המצב החוקי לפלסטין ובהשכנת בטחון ושלום בה, ולאפשר לקהילה לקיים ריבונות לאומית (וטניה) וחירות לאומית (קומיה).

סעיף 19
חלוקת פלסטין משנת 1947 והקמת ישראל בטלות מיסודן, אחת היא כמה התמידה, משום שהן נוגדות את רצון העם הערבי הפלסטיני ואת זכותו הטבעית למולדתו, ומשום שהן סותרות את העקרונות הכלולים במגילת האומות המאוחדות ובראשן זכות ההגדרה העצמית.

סעיף 20
הצהרת בלפור ונוסח המנדט ומה שנבע מהם יחשבו בטלים. טענות הקשר ההיסטורי או הרוחני של היהודי לפלסטין אינן עולות בקנה אחד עם אמיתות ההיסטוריה, או עם מרכיבי המדינה במשמעותם האמיתית, היהדות, כדת שמימית (היינו של התגלות) אינה לאומיות בעלת מציאות עצמית, וכמו כן אין היהודים עם אחד, שלו אישיותו העצמית, אלא הם אזרחים במדינות שבהן הם מצויים.

סעיף 21
בבטאו את עצמותו במהפכה הפלסטינית המזוינת, דוחה העם הערבי הפלסטיני את כל הפתרונות שהם תחליף לשחרור פלסטין בשלמותה, ודוחה את כל התכניות שמטרתן חיסול הבעיה הפלסטינית או בינאומה.

סעיף 22
הציונות היא תנועה מדינית הקשורה קשר אורגני באימפריאליזם העולמי והיא עוינת לכל תנועות השחרור והקידמה בעולם. היא, תנועה גזענית קנאית בהוויתה; תוקפנית, התפשטותית-התיישבותית במטרותיה; היא פשיסטית-נאצית באמצעיה. ישראל היא מכשיר התנועה הציונית ובסיס אנושי (בכוח אדם) וגיאוגרפי לאימפריאליזם העולמי. היא משמשת נקודת התבססות וקפיצה, כדי להלום בתקוות האומה הערבית לשחרור, לאיחוד ולקידמה.

סעיף 23
דרישות הביטחון, השלום וצרכי האמת והצדק דורשים מן המדינות כולן, החפצות לשמור על קשרי ידידות בין העמים ועל קיום הנאמנות של האזרחים לארצות מולדתם, לראות את הציונות כתנועה בלתי חוקית ולאסור על קיומה ועל פעילותה.

סעיף 24
העם הערבי הפלסטיני מאמין בעקרונות הצדק, החירות, הריבונות, ההגדרה העצמית, הכבוד האנושי ובזכויות העמים להנות מהם.

סעיף 25
לשם מימוש מטרות האמנה ועקרונותיה, ישא "ארגון השחרור הפלסטיני" בתפקידו המלא בשחרור פלסטין.

סעיף 26
ארגון השחרור הפלסטיני המגלם את כוחות המהפכה הפלסטינית אחראי לתנועת העם הערבי הפלסטיני במאבקו להחזרת מולדתו ושחרורה, החזרה אליה, וקיום בה של זכות ההגדרה העצמית. אחריות זו חלה בכל התחומים: הצבאי, המדיני והכספי, ככל שתחייב בעיית פלסטין, בשתי הרמות, הערבית והבינלאומית.

סעיף 27
ארגון השחרור הפלסטיני ישתף פעולה עם כל מדינות ערב, כל אחת לפי אפשרויותיה; ידבק בחובת הניטרליות לגבי מה שביניהן, לאור צרכי מערכת השחרור, ועל יסוד זה, לא יתערב בענייני הפנים של איזו מדינה ערבית שהיא.

סעיף 28
העם הערבי הפלסטיני מדגיש את שורשיות מהפיכתו הלאומית ואת עצמאותה והוא דוחה את כל צורות ההתערבות, האפוטרופסות והגרוריות (התכונה של סטליטיות, להיות גרורה).

סעיף 29
העם הערבי הפלסטיני הוא בעל הזכות הראשון והמקורי בשחרור פלסטין ובהחזרת מולדתו והוא יקבע את עמדתו לגבי כל המדינות והכוחות על יסוד עמדותיהם לגבי בעיית פלסטין ומידת תמיכתם בו ובמהפכתו למימוש מטרותיו.

סעיף 30
הלוחמים ונושאי הנשק במערכת השחרור הם גרעין הצבא הערבי שיהווה את זרוע המגן של הישגי העם הערבי הפלסטיני.

סעיף 31
לארגון השחרור הפלסטיני יהיה דגל, שבועה והמנון שייקבעו בהתאם להסדר מיוחד. 

סעיף 32
לאמנה זו יסופחו חוקי-יסוד של ארגון השחרור הפלסטיני שתקבענה בהם צורת הרכבת הארגון, וועדותיו, מוסדותיו, משימותיהם והחובות המוטלות עליהם בהתאם לאמנה זו.

סעיף 33
האמנה לא תתוקן אלא ברוב של שני שלישים של כלל חברי המועצה הלאומית לארגון השחרור הפלסטיני במושב מיוחד אשר יכונס למטרה זו.
תרגום של ד"ר יהושפט הרכבי
באופן משונה ביותר, לא ניתן למצוא את נוסח האמנה בעברית באף אתר ממשלתי, בטחוני, ולא בשום אתר ממסדי כלשהו, אוניברסיטאי, מכוני מחקר וכד'.
אלה האתרים שבהם ניתן למצוא נוסח עברי של האמנה:
  1. האמנה הפלסטינית, דפים סרוקים מספרו של דר' יהושפט הרכבי - האמנה הפלסטינית ומשמעותה, מפברואר 1971. טרח ופירסם פילוביץ שחף (ולא כפי שנכתב בגירסה קודמת, בטעות) באתר Rotter.
  2. נוסח שמבוסס ככל הנראה על התרגום הרכבי (קובץ Word)
  3. נוסח נוסף בעברית באתר נענע (לא מצויין המקור)
  4. האמנה הפלסטינית ומשמעותה מאת אל"מ (מיל) משה לשם, ובה רק הסעיפים 'הבעייתיים' של האמנה.
לקריאה נוספת:

2 comments:

פילוביץ שחף אמר/ה...

שלום

קבלו בבקשה תיקון, מי שטרח, סרק והעלה ברוטר.נט זהו פילוביץ שחף ולא זאב מושקוביץ ז"ל, ראו מה כתבתם בסעיף 1 בסוף הכתבה:
האמנה הפלסטינית, דפים סרוקים מספרו של דר' יהושפט הרכבי - האמנה הפלסטינית ומשמעותה, מפברואר 1971. טרח ופירסם בועז מושקוביץ ז"ל באתר Rotter.

שימו לב כשאתם מקישים על המילים האמנה הפלשתינית בקישור החם, זה מביא אותכם לכאן:

147. ד''ר י. הרכבי (אלוף במיל'): 'האמנה הפלסטינית ומשמעותה'
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5259&omm=147&viewmode=threaded

מקווה שהבנתם :)

בברכה
פ"ש

מלקטת אמר/ה...

תודה פ"ש, תוקן