אמנת החמא"ס

כלפי ישראל מבטאת האמנה עמדה בלתי מתפשרת, הרואה ב"בעיית פלסטין" בעיה מוסלמית דתית, ובסכסוך עם ישראל סכסוך בין האסלאם לבין היהודים ה"כופרים".
שטח "פלסטין" מוצג באמנה כאדמת הקדש אסלאמית, שחל אסור חמור לוותר על אף שעל ממנה משום שלאיש (לרבות שליטים ערביים ומוסלמים ) אין לכך סמכות.
במישור הבינלאומי יש באמנה הד לתפיסות עולם אסלאמיות רדיקאליות אנטי מערביות בנוסח תפיסות העולם של ארגון "אלקאעדה" ודומיו. "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה".

מיתוסים אנטישמיים:
ברוח ה"פרוטוקולים של זקני ציון" (המוזכרים בסעיף 32 באמנה), אודות שליטת היהודים בתקשורת, בסרטים ובחינוך (סעיף 17, סעיף 22). היהודים עמדו מאחורי רוב המהפכות בעולם ובתוכם המהפכה הצרפתית והמהפכה הקומוניסטית ומאחורי מלחמות העולם ומלחמות מקומיות: "אין מלחמה מתנהלת בשום מקום בלי שידיהם תהיינה מאחוריה" (סעיף 22).
היהודי הנאצי:
האויב מתואר בין השאר כבעל התנהגות נאצית המתנהג בברוטאליות כלפי נשים וטף (סעיף 20) את האמצעי לכיבוש כל שטח "פלסטין" מידי היהודים וחיסול מדינת ישראל רואה האמנה בג'האד (מלחמת הקודש), ואת פעילותה המבצעית של ה"חמא"ס" כחוליה נוספת בשרשרת פעולות של ג'האד.
האמנה שמה דגש רב על המלחמה על התודעה, או כלשונה, הפצת התודעה האסלאמית ("אלועי אלאסלאמי"), בקרב שלשה מעגלים עיקריים: הציבור הפלסטיני, הציבור בארצות ערב והציבור בארצות האסלאם. פעולת טיפוח והפצת התודעה ("עמליה אלתועיה") מוגדרת כמשימה מרכזית, שחייבים ליטול בה חלק אנשי הדת, אנשי חינוך ותרבות, אנשי הסברה ותקשורת וציבור המשכילים בכללותו.
עמוד השער: דיוקנו של אחמד יאסין מי שעיצב וגיבש את נוסח
קישור למסמך המלא בסוף הרשימה

מתוך המבוא לאמנה להלן מבחר מובחר של קטעים מתוך האמנה

מוטב היה לעמי הספר (יהודים ונוצרים) לו האמינו. יש מאמינים ביניהם, ואולם מרביתם מופקרים... ההשפלה תרדפם באשר יימצאו, אלא אם ייאחזו בחבל שיושיט להם אללה ובחבל שיושיטו להם האנשים, וחמת אללה ניתכה עליהם, והם מוכי דלות. זאת כי כפרו באותות אללה והרגו את הנביאים בלא צדק. זה גמולם על כי הימרו את פיו של אללה ועברו את גבול המותר"

סעיף 5
מימד הזמן של תנועת ההתנגדות האסלאמית... מימד המקום הוא כל מקום בו נמצאים מוסלמים המאמצים את האסלאם כדרך חיים, בכל פינה בכדור הארץ. באופן זה היא מכה שורשים בעמקי האדמה ומתפשטת כדי לחבוק את השמיים.

סעיף 6
תנועת ההתנגדות האסלאמית היא תנועה פלסטינית ייחודית. היא נותנת את אמונה באללה והיא מאמצת את האסלאם כדרך חיים. היא פועלת כדי להניף את דגל אללה על כל שעל מאדמת פלסטין...

סעיף 7
מעצם היותם של המוסלמים המאמצים את דרכה של תנועת ההתנגדות האסלאמית, והפועלים כדי לתמוך בה, לאמץ את עמדותיה ולחזק את מלחמת הקודש שלה [ג'האדהא] פזורים על-פני העולם כולו, התנועה היא כלל- עולמית...
תנועת ההתנגדות האסלאמית היא [איפוא] חולייה אחת מהחוליות של מלחמת הקודש [ג'האד] בעימות עם הפלישה הציונית... תנועת ההתנגדות האסלאמית נושאת עיניה להגשים את הבטחת אללה, ככל שיארך הדבר; שהרי השליח [מחמד], אמר: "לא תגיע השעה [יום הדין] עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ו[אז] יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא [מאחורי], בוא והרגהו"...

סעיף 8
אללה הוא תכליתה [של התנועה], הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש [ג'האד] הוא דרכה והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה.

סעיף 11
[בהתאם ל]תפיסת העולם של תנועת ההתנגדות האסלאמית, אדמת פלסטין היא אדמת הקדש אסלאמי [וקף] לדורות של מוסלמים עד יום תחיית המתים. אסור להפקיר אותה או חלק ממנה או לוותר עליה או על חלק ממנה...
זה דינה לפי ההלכה האסלאמית [אלשריעה אלאסלאמיה], וחל עליה אותו הדין החל על כל טריטוריה אשר כבשו המוסלמים בכוח הזרוע, מאחר שבזמן הכיבוש הקדישו [הכובשים המוסלמים] אותן [את האדמות האלה] כאדמות הקדש [וקף] למוסלמים לדורותיהם עד יום תחיית המתים... הקדש זה מתקיים כל עוד קיימים השמים והארץ [כלומר לעולם ועד], לכן כל מעשה המנוגד להלכה האסלאמית הזאת בנוגע לפלסטין הרי היא בטל ומבוטל ביחס למבצעיו

סעיף 13
היוזמות [המדיניות], ומה שקרוי פתרונות של שלום והועידות הבינלאומיות לפיתרון הבעיה הפלסטינית, עומדים בסתירה לתפישת העולם של תנועת ההתנגדות האסלאמית. לפיכך ויתור על חלק כלשהו מ[אדמת] פלסטין כמוהו כזניחת חלק מן הדת;
אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'האד. באשר ליוזמות, ההצעות והועידות הבינלאומיות, הרי הן בזבוז זמן והבל הבלים... "אנשי אלשאם [סוריה, לבנון, ירדן וארץ ישראל] הם שוט [של אללה] בארצו"

סעיף 14
בעיית שחרור פלסטין קשורה בשלושה מעגלים: המעגל הפלסטיני, המעגל הערבי והמעגל האסלאמי. לכל אחד מן המעגלים האלה יש תפקיד במאבק [צראע] נגד הציונות ו[מוטלים עליו] חובות. הזנחת אחד המעגלים האלה הינה טעות חמורה ובורות מבישה, שהרי פלסטין היא אדמה אסלאמית...

סעיף 15
ביום שהאויבים גוזלים חלק מאדמת המוסלמים, הג'האד [הופך] לחובה אישית על כל מוסלמי. בנוגע להתמודדות עם גזילת פלסטין על-ידי היהודים... אין מנוס מכך שבפעולת טיפוח התודעה [האסלאמית- ג'האדית] ישתתפו חכמי-הדת [עלמא], אנשי החינוך ואנשי ההסברה ותקשורת, כמו גם הציבור המשכיל...
הגנרל [הבריטי] אלנבי הכריז בכניסתו לירושלים: "עכשיו תמו מסעות הצלב", והגנרל [הצרפתי] גורו עמד על קברו של צלאח אלדין [הנמצא בדמשק] ואמר: "הנה חזרנו, צלאח אלדין"... אין מנוס מהחדרת בעיית פלסטין למוחותיהם של הדורות המוסלמים [ולהבהיר להם] שהיא בעיה דתית, ויש לטפל בה על בסיס זה.

סעיף 16
בד בבד עם ההכרח ללימוד באופן מודע של האויב ויכולותיו החומריות והאנושיות, ו[תוך כדי] הכרת נקודות התורפה והעוצמה שלו והכרת הכוחות התומכים בו והעומדים לצידו. יש הכרח להכיר את האירועים השוטפים, להיות מעודכנים, וללמוד את הניתוחים והפרשנויות עליהם.

סעיף 17
תפקידה של האישה המוסלמית במערכת השחרור אינו נופל מזה של הגבר המוסלמי, שכן היא בית-היוצר של הגברים... אין מנוס מלהקדיש תשומת לב לבתי- הספר ולתוכניות הלימודים שלפיהן מחנכים את הילדה המוסלמית, כדי שתגדל ותהיה אם ישרה המודעת לתפקידה במערכה [למען] השחרור [של פלסטין].

סעיף 20
החברה הניצבת מול אויב אכזר הנוהג כנאצי ואינו מבדיל בין גבר לאישה או בין מבוגר לצעיר... הנאציות של היהודים אכן כללה נשים וטף והטלת מורא בכלל... אין מנוס מלהתייצב מול האויב כגוף אחד, שאם יתלונן בו איבר אחד אזי שאר האיברים חשים לעזרתו על-ידי כך שהם משגיחים עליו במשך הלילה ומפחיתים את חומו.

סעיף 22 (אנטישמיות במיטבה)
האויבים תכננו היטב [את מעשיהם] במשך זמן רב [והצליחו] להשיג מה שעלה בידיהם להשיג... לפיכך, הם פעלו כדי לצבור נכסים חומריים אדירים ורבי-השפעה, שאותם שעבדו לשם הגשמת חלומם. כך, באמצעות כספם הם השתלטו על אמצעי התקשורת הבינלאומית: סוכנויות-הידיעות, העיתונות, בתי ההוצאה לאור, תחנות-השידור וכיוצא בזה.
זאת ועוד, באמצעות כספם הם הציתו מהפכות במקומות שונים בעולם כדי להגשים את האינטרס שלהם ולקטוף את הפירות, שהרי הם עמדו מאחורי המהפכה הצרפתית, המהפכה הקומוניסטית ורוב המהפכות שעליהן שמענו ואנו שומעים פה ושם.
באמצעות כספם הם [גם] הקימו ארגונים חשאיים הפרושים במקומות שונים בעולם, וזאת כדי להרוס את החברות [השונות] ולממש את האינטרסים של הציונות. [מדובר בארגונים] כגון "הבונים החופשים", מועדוני ה"רוטרי", "לאיונס", "בני ברית" ואחרים. כולם הם ארגוני ריגול הרסניים, שבאמצעות כספים הצליחו להשתלט על הארצות האימפריאליסטיות ולהמריצן להשתלט על ארצות רבות כדי שיוכלו למצות את אוצרות הטבע שלהן עד תומם ולהפיץ בהן את שחיתותם.
באשר למלחמות המקומיות והעולמיות, ניתן לדבר על כך בלי לחוש מבוכה.
ובכן, הם עמדו מאחורי מלחמת העולם הראשונה, אשר בה הצליחו לחסל את מדינת הח'ליפות האסלאמית [כלומר את האימפריה העות'מאנית], להפיק רווחים חומריים ולשלוט על רבים ממקורות העושר.
הם [גם] השיגו את הצהרת בלפור, והקימו את חבר-הלאומים כדי שיוכלו לשלוט בעולם באמצעותם.
הם [גם] אלה שעמדו מאחורי מלחמת העולם השנייה, שבה הפיקו רווחים אדירים מסחר בציוד מלחמתי והכשירו את הקרקע להקמת מדינתם.
הם הורו על הקמת ארגון האומות המאוחדות ומועצת הביטחון שהחליפו את חבר הלאומים, כדי שיוכלו לשלוט בעולם באמצעותם. אין מלחמה מתנהלת בשום מקום בלי שידיהם תהיינה מאחוריה...

ביום שיופיע האסלאם [במלוא עוצמתו] יתאחדו [כל] כוחות הכפירה בהתמודדות עימו, שהרי הכופרים [הלא-מוסלמים כולם] הם עדה אחת, [כפי שמופיע בקוראן:] "הו המאמינים, אל תקחו לכם ידידי נפש שלא מביניכם, כי לא יחסכו כל מאמץ לחבל בכם. הם שמחים במצוקתכם והשנאה רושפת בפיהם, אך אשר יסתירו בלבם חמור עוד יותר.

היחס לאש"ף
אש"פ [אימץ] את רעיון המדינה החילונית וכך אנו מתייחסים אליה... חרף הערכתנו לאש"פ ולמה שהוא מסוגל להתפתח- ובלי לזלזל בתפקידו במסגרת המאבק הערבי הישראלי - אין ביכולתנו להחליף את מוסלמיותה של פלסטין בהווה ובעתיד ולאמץ את תפיסת העולם החילונית, שכן האסלאמיות של פלסטין היא חלק מדתנו אולם, ביום בו יאמץ אש"פ את האסלאם כדרך חיים, אנו נהיה חייליו והדלק שיצית את האויבים. עד שזה יקרה... יחסה של תנועת ההתנגדות האסלאמית כלפי אש"פ הוא כיחס הבן לאביו, והאח לאחיו, והקרוב לקרובו.

סעיף 28
איננו שוכחים להזכיר לכל מוסלמי, שכאשר כבשו היהודים את ירושלים הקדושה (אלקדס אלשריף במקור) בשנת 1967 ועמדו בשערי מסגד אלאקצא הקדוש הם הכריזו [בקול רם]: מחמד מת והותיר [אחריו רק] בנות.
אכן, ישראל על יהדותה ויהודיה קוראת תיגר על האסלאם והמוסלמים "אך אנו [המוסלמים] נדיר שינה מעיניהם של הפחדנים".

סעיף 30
הסופרים והמשכילים, אנשי התקשורת, הדרשנים ואנשי החינוך ויתר המגזרים השונים בעולם הערבי והמוסלמי – כולם נקראים למלא את תפקידם, ולמלא את חובתם לנוכח הפלישה הציונית המרושעת , וחדירתה לרוב המדינות ושליטתה החומרית והתקשורתית, וכל מה שמתחייב מכך ברוב מדינות העולם.
שכן הג'האד אינו מתמצה רק בנשיאת נשק ובמאבק באויבים, פנים אל פנים:גם מילה טובה ומאמר טוב, ספר מועיל ותמיכה וסיוע - אם הכוונות הינן טהורות על מנת שהנס המונף אל על יהיה זה של אללה-כל אלה נחשבים גם-כן ג'האד למען אללה.

סעיף 31
…ואכן העבר וההווה מלאים בדוגמאות המוכיחות זאת, [כפי שמופיע בקוראן בקשר ליהודים:] "אין הם פורצים כאיש אחד להילחם בכם, אלא רק בתוככי קריות בצורות או מעבר לחומות, ואולם קיימת עוינות בינם לבין עצמם. הם נראים לך מלוכדים, אך לבותיהם מפולגים, כי הם עם אשר לא ישכיל להבין".

סעיף 32
הציונות העולמית, וכוחות האימפריאליזם מנסים בפיקחות ועל-ידי תכנון מדוקדק להוציא את מדינות ערב בזו אחר זו ממעגל הסכסוך עם הציונות, על מנת שבסופו של דבר יבודד העם הפלסטיני.
לתכנית הציונית אין גבולות; לאחר פלסטין הם [הציונים] שואפים להתרחב לנילוס ולפרת, לאחר שישלימו את "בליעת" האזור שאליו יגיעו, ישאפו להתרחבות נוספת ו[אחריה] עוד ועוד. תוכניתם [או: מזימתם, כלולה] ב"פרוטוקולים של זקני ציון" וההווה שלהם משמש כעדות התומכת ביותר למה שאנו טוענים.
... במה שנוגע למעגל הסכסוך עם הציונות העולמית, רואה עצמה תנועת ההתנגדות האסלאמית כחוד החנית או צעד [מכריע] בדרך[לניצחון]. שכן היא הערוכה לשלב הבא [של הסכסוך] עם היהודים – סוחרי המלחמות...

סעיף 35
תנועת ההתנגדות האסלאמית מתייחסת ברצינות לתבוסת הצלבנים בידי צלאח אלדין אלאיובי וחילוץ פלסטין מידיהם, כמו גם למפלתם של המונגולים בעין ג'אלות [עין חרוד], שנשבר כוחם בידי קטז ואלט'אהר ביברס 57 , שהצילו את העולם הערבי [כך!] מהפלישה הטטארית שהמיטה חורבן על כל ביטויי התרבות האנושית. מכל אלה היא לומדת ומפיקה לקחים. שכן לפשיטה הציונית הנוכחית קדמו פשיטות צלבניות מן המערב ואחרות טטאריות מהמזרח. כשם שעמדו המוסלמים בפני הפשיטות הללו ותכננו תוכניות להילחם בהן ו[גם] הביסו אותן, כך יש ביכולתם להתייצב בפני הפלישה הציונית ולהביסה.

חוברת ובה אמנת ה"חמא"ס" שיצאה לאור ע"י תנועת ה"חמא"ס" בקלקיליה בשנת 2004 .

אין תגובות: